סעיף 23 לחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008, מיופה כוח של עד מוגן.

(א) (1)הוחלט על שינוי זהותו של עד מוגן לפי סעיף 17, ימנה העד המוגן מיופה כוח מטעמו, שזהותו תאושר בידי המנהל, לאחר התייעצות עם קצין המשטרה (בסעיף זה – מיופה הכוח); מיופה הכוח יהיה מוסמך לבצע ככל שהדבר נדרש, כל פעולה בשם העד, לרבות ניהול נכסי העד וביצוע פעולות בהם, ובכלל זה העברת בעלות בנכסים, אם העד המוגן אינו יכול לבצע פעולות כאמור בשל תכנית ההגנה.

(2)מיופה הכוח יבקש את אישורו של העד לביצוע פעולות בשמו, ככל שהדבר ניתן ונחוץ בנסיבות העניין ובהתאם לתכנית ההגנה של העד.

(ב) (1)לא מינה העד המוגן מיופה כוח, או שביטל את מינויו של מיופה הכוח וטרם מינה אחר במקומו, יפנה המנהל או מי מטעמו לבית משפט מחוזי בבקשה למנות מיופה כוח לעד המוגן כפי שיצווה בית המשפט, שיבצע פעולות בשם העד ויחתום בשמו על כל מסמך, בתנאים שיקבע בית המשפט, וזאת ככל שהדבר נדרש לצורך ניהול הליך משפטי שהעד צד לו, לצורך מימוש זכויותיו של העד בנכס או לצורך מילוי חובותיו של העד כלפי צד שלישי, ובלבד שהעד המוגן אינו יכול לבצע את הפעולות כאמור בשל תכנית ההגנה.

(2)המדינה לא תישא באחריות כלפי העד המוגן בשל פעולה שבוצעה באופן סביר בהתאם לסעיף קטן זה.

(ג)המנהל רשאי להורות כי העד יישא בהוצאות בשל ניהול נכסיו וביצוע הפעולות האחרות בשמו, כאמור בסעיף זה.