סעיף 76 לחוק המשטרה, התשס״ו–2006, משפט חוזר.

(א)נשיא בית הדין לערעורים רשאי להורות כי בית הדין לערעורים או בית דין למשמעת שקבע לכך, יקיים משפט חוזר בפסק דין חלוט, גם אם חדל הנאשם להיות שוטר, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:

(1)בית משפט או בית דין פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(2)הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(3)אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה עבירה, ומהנסיבות שהתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;

(4)התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

(ב)הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וכן למפקח הכללי או למי שהוא הסמיך לכך.

(ג)במשפט חוזר יהיו לבית דין כל הסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית הדין רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר.

(ד)צו לפי סעיף קטן (ג) טעון אישור של בית משפט מחוזי, ודינו, משאושר, כדין פסק דין של בית משפט שניתן בענין אזרחי.