סעיף 1 לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי״ג–1953, רשות זכרון יד ושם.

מוקמת בזה בירושלים רשות זכרון, יד ושם –

(1)לששת המיליונים מבני העם היהודי שהוכרעו בקדושת מעונים לטבח ולאבדון על ידי הנאצים ועוזריהם;

(2)לבתי אב מבית יעקב שהושמדו ונחרבו על ידי הצורר;

(3)לקהילות, לבתי כנסת, לתנועות ולארגונים, למוסדות ציבור, תרבות, חינוך, דת וחסד שנחרבו ונהרסו מתוך מזימת רשע למחות את שם ישראל ותרבותו מתחת השמים;

(4)לעוז רוחם של יהודים שמסרו את נפשם על עמם בקדושה ובטהרה;

(5)לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות, ושל לוחמי מחתרת בישובים וביערות שחרפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו;

(6)למסכת הגבורה של נצורי גיטאות ולוחמיהם שקמו והציתו אש המרד להצלת כבוד עמם;

(7)למאבקם הנשגב והמתמיד על סף האבדון של המוני בית ישראל על דמותם האנושית ותרבותם היהודית;

(8)למאמצי ההעפלה של הנצורים, שלא פסקו, ולמסירותם ולגבורתם של אחים שנחלצו להצלת השרידים ולשחרורם;

(9)ולחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים.