סעיף 29א לחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953, צו למניעת פעולה מפירה.

(א) (1)היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה (בסעיף זה – צו למניעת פעולה מפירה).

(2)הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, להגיש בקשה למתן צו למניעת פעולה מפירה.

(3)בסעיף זה, ”פעולה מפירה“ – פעולה בניגוד להוראות לפי סעיפים 2, 2א, 4, 5, 6, 7, 11, 12, 14, 18(ב), 20, 21, 22, 22א, 23, 24, 27ה, 28א, 31, 32, 33ד, 33ד1.

(ב) (1)בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת פעולה מפירה במעמד צד אחד.

(2)ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ורשאי בית הדין האזורי לעבודה להאריך את תוקפו של הצו למניעת פעולה מפירה, לבטלו או לשנותו, אף אם מי שלגביו ניתן הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון.

(ג)נוכח בית הדין האזורי לעבודה כי יש בפעולה המפירה או בנסיבות העניין משום סיכון שלומו או בריאותו של נער, רשאי הוא להורות בצו למניעת פעולה מפירה על מתן ערובה לקיום הצו, בסכום ולתקופה שיקבע.