סעיף 1 לחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989, הגדרות.

בחוק זה –

”אזרח ותיק“ – תושב ישראל שהגיע, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 (להלן – הגיל הקובע);

”המשרד“ – המשרד לשוויון חברתי;

”השכר הממוצע“ – השכר הממוצע, לעובדים ישראליים בלבד, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”תחומי הנחות“ –

(1)(נמחקה);

(2)תשלומי ארנונה כללית כמשמעותה לפי חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992, המשולמת לפי כל דין (להלן – תשלומי ארנונה);

(3)דמי נסיעה באוטובוסים וברכבות של התחבורה הציבורית (להלן – תחבורה ציבורית);

(4)דמי כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבע כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ב–1992, ולמקום מוסדר כהגדרתו בסעיף 42 לחוק העתיקות, התשל״ח–1978 (להלן – דמי כניסה לגנים ולאתרים);

(5)דמי כניסה לתערוכות, למוזיאונים ולמופעי תרבות ואמנות (להלן – דמי כניסה למופעים);

(6)תשלומים בעד תרופות;

”השר“ – השר לשוויון חברתי.