סעיף 13א לחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989, זכאות להטבות למי שאינו זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה.

(א)הטבות הניתנות לפי כל דין וכן הטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג, לאזרח ותיק שמשתלמת לו גמלה לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה (בחוק זה – גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה), יינתנו גם לאלה:

(1)לאזרח ותיק שהוא יחיד והכנסתו מפנסיה אינה עולה על 24.3% מהשכר הממוצע, ואלמלא הכנסה זו היה זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;

(2)לאזרח ותיק שיש עמו בן זוג וסך הכנסתו מפנסיה והכנסת בן זוגו מפנסיה אינו עולה על 38.3% מהשכר הממוצע, ואלמלא הכנסות אלה היה זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה.

(א1)הטבות כאמור בסעיף קטן (א), כולן או חלקן, כפי שקבע השר, יינתנו גם לאזרח ותיק שמקבל קצבת אזרח ותיק לנכה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ועמד באמות המידה שקבע השר לעניין הזכאות לקבלת ההטבות האמורות; תקנות לפי סעיף קטן זה ייקבעו באישור שר האוצר, ולעניין סוג ההטבות שיינתנו – גם באישור השר שההטבה היא בתחום האחריות של משרדו, והכל באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

פורסמו תקנות האזרחים הוותיקים (הטבות לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה), התשע״ב–2011.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי אזרח ותיק שהחל להיות מבוטח בביטוח פנסיוני לראשונה מיום כניסתו לתוקף של צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, ואילך.

(ג)המוסד לביטוח לאומי יבדוק את זכאותו של אזרח ותיק להטבות לפי סעיף זה.

(ד)בסעיף זה –

”בן זוג“, ”יחיד“, ”השכר הממוצע“ – כהגדרתם בחוק הבטחת הכנסה;

”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.