סעיף 47 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה, התשמ״ד–1984, החזרת הטבות.

(א)מי שנדרש לפי סעיפים 22 או 45 להחזיר הבטות [צ״ל: הטבות] שניתנו לו, יקיים את הדרישה תוך תשעים ימים מיום ההודעה או במועד מאוחר יותר שנקבע בהודעה, בתוספת ריבית שקלית, אולם רשאית ועדת המחקר, מסיבות מיוחדות שתרשום, לוותר על הריבית כולה או מקצתהת, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ב)קיבל תאגיד הטבות לפי חוק זה וניתן עליו צו פירוק או צו לכינוס נכסים או החליט על פירוקו מרצון, לפני שביצע את התכנית המאושרת כולה ולפני שקיים את כל תנאי האישור – יראוהו כאילו נתחייב בהחזרת ההטבות לפני מתן צו הפירוק או צו הכינוס או קבלת ההחלטה, זולת אם החליטה ועדת המחקר שלא יוחזרו ההטבות או שיוחזרו רק מקצתן; והוא הדין ביחיד שניתן עליו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות המדינה לקבל תמלוגים על פי סעיף 21, מכל הכנסה כמשמעותה באותו סעיף, אשר נתקבלה לאחר מתן צו הפירוק, צו הכינוס או ההחלטה על הפירוק מרצון.

(ג)בוטל אישור על פי סעיף 46, חייב מקבל האישור להחזיר את ההטבות שקיבל תוך ששים ימים מן היום שבו נשלחה לו ההודעה על הביטול, בתוספת ריבית שקלית, מיום קבלת ההטבות, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ד)הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל דין אחר ואם היתה הפרה של תנאי בדבר תשלום תמלוגים או איסור העברת ידע לא יגרעו הוראות סעיף זה מחובתו של מי שניתן לו אישור לקיים תנאי כאמור.

(ה)כל סכום המגיע לאוצר המדינה בשל החזרת ההטבות ייגבה בדרך שגובים מס, ופקודת המסים (גביה) תחול כאילו היו סכומים אלה מס כמשמעותו באותה פקודה, ויראו את חשב הרשות כממונה על הגבייה לפי הפקודה האמורה.