חוק2002הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 3 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס״ב–2002, כליאת לוחם בלתי חוקי.
3. כליאת לוחם בלתי חוקי
תיקון: תשס״ח
(א)היה לקצין בדרגת סרן ומעלה ובתפקיד שקבע הרמטכ״ל, יסוד סביר להניח שאדם שהובא לפניו הוא לוחם בלתי חוקי, רשאי הוא להורות על כליאתו עד לקבלת החלטה בדבר הוצאת צו כליאה (בחוק זה – הוראת כליאה זמנית).
(ב) (1)היה לרמטכ״ל יסוד סביר להניח כי כלוא הוא לוחם בלתי חוקי, וכי שחרורו יפגע בביטחון המדינה, רשאי הוא להוציא צו בחתימת ידו, המורה על כליאתו (בחוק זה – צו כליאה), ובלבד שלא יוציא צו כאמור אלא לאחר שניתנה לכלוא הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שיסמיך הרמטכ״ל לעניין זה.
(2)צו כליאה יכלול את הטעמים לכליאה וזאת בלי לפגוע בצורכי ביטחון המדינה.
(3)צו כליאה יכול שיינתן שלא במעמד הכלוא, אך הוא יובא לידיעתו במועד מוקדם ככל האפשר.
(ג)לא הוצא צו כליאה בתוך 96 שעות מעת שניתנה הוראת הכליאה הזמנית או החליט הרמטכ״ל שלא להוציא צו כליאה אף לפני תום 96 השעות האמורות, ישוחרר הכלוא, אלא אם כן קיימת עילה אחרת למעצרו לפי כל דין.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס״ב–2002 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.