סעיף 20 לחוק כלי היריה, תש״ט–1949, ראיות.

(א)נמצא כלי יריה או דמוי כלי ירייה במקום מסויים, רואים את האדם שהמקום בחזקתו כמחזיק כלי היריה או דמוי כלי הירייה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ב)בתביעה פלילית לפי אחד מסעיפי חוק זה האוסר עשיית דבר שלא על פי רשיון, אין על התביעה להוכיח אלא שהנאשם עשה אותו דבר, ומשהוכיחה זאת, על הנאשם הראיה שהיה לו רשיון לכך.

(ג)תעודה שנראה מתוכה שהיא חתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, המאשרת שכלי מסויים הוא כלי ירייה, דמוי כלי ירייה או כלי יריה צבאי, תשמש בתביעה פלילית ראיה לכך, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. ואולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב, ואם עשה זאת הנאשם, לא תשמש התעודה ראיה כאמור אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; ובית המשפט חייב, מיד לאחר שהוגשה לו תעודה כאמור, להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירת שתי וערב כאמור.