חוק1949הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 9 לחוק כלי היריה, תש״ט–1949, כלי יריה להגנת כפרים.
9. כלי יריה להגנת כפרים
תיקון: תשי״ד, תשל״ח, תשע״ד
(א)רשות מוסמכת רשאית לתת לממונה של ישוב רשיון מיוחד להחזקת כלי יריה להגנת הנפש והרכוש של הישוב והתחבורה עם הישוב.
(ב)ממונה של ישוב שניתן לו רשיון מיוחד כאמור, רשאי, אם היה הדבר דרוש, לפי דעתו, להגנת הנפש והרכוש של הישוב או התחבורה עם הישוב, להרשות אדם, מתושבי הישוב או מהנמצאים בו, שאושר לכך על ידי מפקח המשטרה המחוזי או נציגו, הן ברשימה הכוללת את שמו והן באופן אישי והן בכל דרך אחרת, לשאת בתחום שהוגדר ברשיון את כלי היריה שעליו ניתן הרשיון; הממונה רשאי לקבוע תנאים והגבלות לאותה הרשאה.
(ג)הרשאה על פי סעיף קטן (ב) תינתן על ידי תעודה בחתימת יד הממונה.
(ד)בסעיף זה –
”ישוב“ – פירושו מקום ישוב שהשר, על פי המלצת שר הבטחון, אישר אותו כישוב לצורך סעיף זה.
”ממונה“ – פירושו הממונה על השמירה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961, או תושב אחר שנתמנה על ידי פקיד רישוי להיות ממונה לצורך סעיף זה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק כלי היריה, תש״ט–1949 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.