סעיף 2 לפקודת שטח נטוש, תש״ח–1948, סמכותה של הממשלה.

(א)רשאית הממשלה להכריז בצו על כל שטח או מקום שנכבש, נכנע או נעזב כמפורש בסעיף 1(א) כשטח נטוש, ומשהכריזה על כך, ייחשב אותו שטח כשטח נטוש לצרכי פקודה זו וכל תקנה שתותקן לפיה.

(ב)לצרכי פקודה זו רשאית הממשלה להטיל בצו על כל שטח נטוש את החוק הקיים או כל חלק הימנו, תוך שמירה על זכויות הפולחן והדת של התושבים במידה שאין הדבר פוגע בבטחון ובסדר הציבורי, וכן למלא ידי ראש הממשלה או כל שר אחר להתקין תקנות ככל אשר ייראה לו בעניני הגנת המדינה, בטחון הצבור, אספקה ושירותים חיוניים, בתי ספר ובתי מרפא, בריאות, עבודה, משטרה או משטרת ישובים ערביים, בתי דין ומינוי שופטים בסמכות מוגבלת או מלאה, בתי סוהר, בתי כלא ומעצר, הפקעה והחרמה לגבי נכסים נדים ושאינם נדים, בתוך כל שטח נטוש.

(ג)שר שהוסמך להתקין תקנות לביצוע פקודה זו, רשאי, באשורו של ראש הממשלה, להתקין תקנות, לקבוע עונשין בתקנות אלו, ולקבוע הוראות לגבי כל רכוש נד ושאינו נד בשטח נטוש.