סעיף 43 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963, ערעור על החלטת בית הדין.

(א)פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

(ב)החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו.

(ג)החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר־תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה.

(ד)בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה:

(1)לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין;

(2)לדחות את הערעור;

(3)ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה.

(ה)השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

(ו)לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק־הדין.

(ז)אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37.

(ח)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.

פורסמו תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963.

פורסמו תקנות שירות המדינה (משמעת) (ביצוע החלטות שופט בערעור לפי סעיף 43 לחוק), תשכ״ח–1968.