חוק1993הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 6 לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993, הגבלת ריבית הפיגורים.
6. הגבלת ריבית הפיגורים
תיקון: תשע״ז־3, תשע״ט
(א)לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
(ב)מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור ריבית הפיגורים לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית פיגורים קבועה בשיעור ריבית הפיגורים הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:
(1)החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;
(2)החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (8), (9) ו־(11), לרבות כפי שהוחל בסעיפים 15א ו־15ב;
(3)נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית, לעניין ריבית פיגורים, שאינו כאמור בסעיף 4א.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.