סעיף 14 לחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, שיעור קיצבת הפרישה.

(א)הזכאי לקיצבת פרישה תשולם לו כל ימי חייו קיצבה בסכום השווה לחלק השש מאות ממשכורתו הקובעת כפול במספר חדשי שירותו, ולגבי חייל זכאי כהגדרתו בסעיף 14ב – בצירוף השיעורים ממשכורתו הקובעת המפורטים בסעיף האמור, והכול ובלבד שלא יעלה על שבעים אחוזים ממשכורתו זו ולא יפחת מעשרים אחוזים ממנה.

(ב)אדם שועדה רפואית קבעה סמוך לפרישתו, כי הוא בעל דרגת נכות של חמישים אחוזים או יותר, וכן אדם שפוטר משירות קבע בגלל נכות בדרגה קטנה מזו, לא תפחת קיצבתו מעשרים אחוזים ממשכורתו הקובעת בצירוף שלושה פרומיל ממנה לכל אחוז מדרגת נכותו.

(ג)מי שנתקבל לשירות קבע כשהוא נכה, יראו כדרגת נכותו לענין סעיף זה את ההפרש שבין דרגת נכותו בזמן קבלתו לשירות קבע ובין דרגת נכותו בזמן פרישתו.

(ד)הזכאי לקיצבת פרישה בשל פיטוריו מחמת נכות, כמשמעותה בחוק הנכים, שלקה בה בשירות קבע ודרגת נכותו היא שלושים וחמישה אחוזים או יותר, הברירה בידו לבחור באחת מאלה:

(1)קיצבה לפי סעיף קטן (א) או (ב) ועל אף האמור בסעיף 32(ב) ו־(ג) – גם מלוא התגמולים והזכויות לפי חוק הנכים;

(2)קיצבה של עשרים וחמישה אחוזים ממשכורתו הקובעת,

ובלבד שלגבי זכאי כאמור שדרגת נכותו היא ששים אחוזים או יותר, קיצבתו ביחד עם התגמולים המגיעים לו לפי חוק הנכים לא יפחתו מחמישים אחוזים ממשכורתו הקובעת.