סעיף 20 לחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, דין זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות.

(א)זכאי לקיצבת פרישה שחזר לשירות קבע, יהיה רשאי להודיע בכתב, תוך שנים עשר חדשים מיום שחזר לשירות, אך לא לאחר פרישתו מהשירות החוזר, כי במקום זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם הוא בוחר בצירוף תקופת שירותו הקודם לתקופת שירותו החוזר.

(ב)הודיע חייל כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:

(1)זכותו לקיצבה בעד שירותו הקודם בטלה מיום שחזר לשירות, והוא חייב להחזיר לאוצר המדינה, בשיעורים שנקבעו בתקנות, את סכומי הקיצבה שקיבל בעד התקופה שבה שירת שירות חוזר;

(2)תקופת שירותו הקודם תצורף לתקופת שירותו החוזר;

(3)קיבל החייל בעד פרישתו מהשירות הקודם מענק לפי סעיף 15 ופרש מהשירות החוזר בנסיבות שאף הן מזכות אותו במענק (להלן – המענק השני), תקופת השירות הקודם לא תובא בחשבון בחישוב השיעור של המענק השני, והמענק השני ביחד עם המענק שקיבל בעת פרישתו מהשירות הקודם לא יעלה על המשכורת השנתית;

(4)היוון הזכאי חלק מקיצבתו בעד שירותו הקודם, יראו, בחישוב הקיצבה שתגיע לו אחרי פרישתו מהשירות החוזר, את תקופת שירותו הקודם כמופחתת בשיעור שבו היוון את הקיצבה כאמור;

(5)המשכורת הקובעת, לענין חישוב הקיצבה שתגיע לאחר הפרישה מהשירות החוזר, תחושב לפי דרגתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה או האחרונה, לפי הדרגה הגבוהה יותר; היתה, המשכורת הקובעת שלפיה חושבה קיצבתו של החייל בזמן פרישתו הראשונה גבוהה מן המשכורת הקובעת בעת פרישתו משירותו החוזר, תחושב הקיצבה לפי המשכורת הקובעת הגבוהה יותר.

(ג)סעיף זה יחול גם על מי שזכאי לקיצבה לרגל פרישה מכל שירות אחר מטעם המדינה שנתקבל לשירות קבע, כאילו היה שירותו האחר שירות לפי חוק זה, וכאילו המענק והקיצבה שקיבל בזכות השירות האחר, הם מענק וקיצבה לפי חוק זה, לפי הענין.