סעיף 54 לחוק שירות הקבע בצבא־הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, מאימתי משלמים קיצבה.

(א)קיצבה תשולם ביום הראשון של כל חודש החל בחודש השני שאחרי החודש שבו נולדה העילה לקצבה; נולדה העילה לקצבה לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), תשולם הקצבה החל בחודש הראשון שאחרי החודש שבו נולדה העילה.

(א1)על אף הוראות סעיף קטן (א), תשלום בעד עדכון המשכורת הקובעת בשל חודש ינואר בכל שנה, כאמור בסעיף 6, ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של אותה שנה.

(ב)חייל שיצא לקיצבה לפי סעיף 12(1) לפני שהגיע לגיל 50 אם הוא קצין ו־55 אם הוא נגד, תשולם לו קיצבת פרישה על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו יגיע לגיל האמור, אולם אם קבעה הועדה הרפואית, כי אין הפורש מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות – תשולם הקיצבה מהחודש המתחיל אחרי היום שבו נולדה העילה לקיצבה, ואם אי־כשרו להשתכר כאמור התחיל לאחר מכן – מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כשרו.

(ג)חייל שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף 12א, תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה; ואולם –

(1)אם פרש החייל לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;

(2)אם פרש החייל מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל פרישת חובה, ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;

(3)אם החייל אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך הוועדה הרפואית קבעה כי אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה אינו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי־כושרו וכל עוד נמשך אי־כושרו האמור, או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי הוראות סעיף 163 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.