סעיף 31א לחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע״א–2011, סיוע הרשות בפינוי נפלים של טילים ורקטות.

(א)השר, לבקשת השר לביטחון הפנים, רשאי להורות לרשות, בתקופה שאינה שעת חירום, לפעול לפינוי שטח פתוח שיש בו נפלים שהם תוצאה של הפצצה אווירית, הפגזה ארטילרית או רקטית או כל סוג אחר של ירי ארוך טווח מצד אויב, והוא אינו שטח נפלים כהגדרתו בחוק זה (בסעיף זה – שטח נפלי טילים).

(ב)הוראה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכפוף להעמדת המשאבים הנדרשים לרשות על ידי המשרד לביטחון הפנים לשם פינוי שטח נפלי הטילים.

(ג)ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1)תסייע משטרת ישראל לרשות, לפי בקשתה, להערך לפינוי שטח נפלי הטילים, ובכלל זה תעביר לרשות את כל המידע הנוגע בדבר שיש בידיה לגבי שטח נפלי הטילים, ובין השאר את סוג הנפלים ונקודות הייחוס לסימון השטח;

(2)רשאי שוטר, לבקשת הרשות, למנוע מכל אדם גישה לשטח נפלי הטילים או לסביבתו או לדרוש מכל אדם לצאת משטח כאמור, ורשאי הוא לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני לשם כך לרבות שימוש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש.

(ד)דין שטח נפלי טילים שהתקיימו לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) כדין שטח נפלים כהגדרתו בחוק זה.

(ה)בסעיף זה, ”שעת חירום“ – כל אחת מאלה:

(1)החלטה לפתוח במלחמה או לנקוט פעולה צבאית משמעותית לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה;

(2)הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;

(3)הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90(ב) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971.