סעיף 2 לחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ״ט–1969, תחולה.

(א)חוק זה חל על בית ספר שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מעשרה תלמידים ושבו ניתן חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך על־יסודי, חינוך על־תיכוני או חינוך אמנותי, למעט –

(1)בית ספר לבגירים שאינו מקנה לתלמידיו חינוך יסודי, חינוך על־יסודי או חינוך על־תיכוני ואשר אינו מתיימר להכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין;

(2)מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958 ועל מוסד הטעון היתר לפי סעיף 21א לאותו חוק;

(3)בית ספר שעובדי החינוך שבו הם עובדי המדינה;

(4)ישיבה וכן סמינר להכשרת כוהני דת ששר הדתות אישר אותם לענין חוק זה; הוראות חוק זה לא יחולו לגבי לימודי הקודש בישיבה תיכונית הנוספים על תכנית הלימודים הרגילה ולגבי מספר שעות הלימוד המוקדשות ללימודים אלה;

(5)בית ספר ששר החינוך והתרבות פטרו בצו כללי או מיוחד מתחולת הוראות חוק זה, כולן או מקצתן.

(ב)שר החינוך והתרבות, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע בתקנות את העקרונות שלפיהם יינתנו פטורים לפי פסקה (5) לסעיף קטן (א).

פורסמו תקנות פיקוח על בתי ספר (עקרונות למתן פטורים), תש״ל–1970.