הנוסח המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ״ח–1998, ב-8 סעיפים.

עובד זכאי לזקוף עד 6 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.

(א)עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה ממארת של בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד.

(ב)בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיף 1, עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות, לשם טיפול וליווי של בן זוגו שהוא תורם כהגדרתו בחוק השתלת איברים, התשס״ח–2008, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירתו.

(ב)כללים שקבע שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לפי סעיף 2 יחולו, בשינויים המחויבים, על היעדרות לפי סעיף זה.

שר העבודה והרווחה יתקין בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כללים בדבר הוכחת מחלתו של בן הזוג לעניין חוק זה וכן כללים בדבר מסירת הודעות למעסיק על ידי העובד.

לעניין סעיף 1 –

(1)יראו כחולה – בן זוג שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום־יום;

(2)”פעולות יום־יום“ – בהגדרת מונח זה בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

חוק זה בא להוסיף על זכות עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.

לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.

שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.