סעיף 5 לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, רישיון שיווק.

(א)העיסוק במכר ובשיווק של גז טבעי אינו טעון רישיון לפי חוק זה ולפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), ואולם השר רשאי, אם ראה כי הדבר דרוש לשמירה על עניני הצרכנים בתחום שיווק הגז, לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי לתקופה שיקבע, עיסוק בשיווק גז טבעי, יהיה טעון רישיון מאת השר לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו (בחוק זה – רישיון שיווק); קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתהא לגבי סוגי משווקים.

(ב)בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות בדבר הליכי הרישוי והתנאים לקבלת רישיון שיווק, לרבות הוראות לגבי מי שעסק בשיווק לפני תחילתן של התקנות; אין בקביעה כאמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 4(א) ו־(ג).

(ג)הותקנו תקנות לפי סעיף זה, יחולו על רישיון שיווק ועל בעל הרישיון ההוראות לפי חוק זה כפי שהן חלות על רישיון אחר ועל בעלו, למעט לפי סעיפים 9, 15(א), 17(ג), 24 עד 30 ו־42 עד 55; ואולם רשאי השר לקבוע אחרת.

(ד)נקבעה בתקנות לפי סעיף זה חובת רישוי לשיווק גז, זכאים בעל חזקה ובעל רישיון חלוקה, וכן מי שרשאי לעסוק בשיווק של גז לפי סעיף 4(ד)(1) ו־(2) ו־4(ו), ומי שקיבל אישור לפי פסקאות (4) או (5) לסעיף 4(ד) האמור, לקבל רישיון שיווק בכפוף לעמידתם בתנאים לקבלת הרישיון שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), ויחולו עליהם ועל הרישיון שיקבלו ההוראות לפי סעיף קטן (ג).