סעיף 25 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, חשבון וקבלה במכירת מצרכים בני־פיקוח.

(א)מכר אדם מצרך בר־פיקוח לשאינו צרכן, יתן לו, לא יאוחר משעת מסירת המצרך, חשבון חתום בידו או בשמו, שיפורטו בו:

(1)המספר הסידורי של החשבון;

(2)שם המוכר ומען מקום עסקו;

(3)שם הקונה ומענו;

(4)שיעורו ותיאורו של המצרך שנמכר;

(5)המחיר שבו נמכר המצרך, בפירוט חישובי התמורה בעד מסירה, אריזה, ביטוח וכיוצא באלה, במידה שנכללו בחישוב המחיר;

(6)תיאורו של כל שירות שנעשה לרגל מכירת המצרך;

(7)תאריך המכירה;

(8)תאריך החשבון;

(9)כל פרט אחר שייקבע על ידי שר בצו.

(ב)קיבל אדם מחיר של מצרך בר־פיקוח שמכר למי שאינו צרכן בלבד, יתן למשלם קבלה חתומה בידו או בשמו המפרטת את הסכום ששולם וכן את המספר הסידורי והתאריך של החשבון שבקשר אתו שולם הסכום.

(ג)שולם מחירו של המצרך במעמד מתן החשבון, רשאי המוכר לערוך את החשבון והקבלה בתעודה אחת.

(ד)מכר אדם מצרך בר־פיקוח לצרכן, יתן לקונה אם דרש זאת או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה כאמור בסעיף קטן (ב), המפרטת את המחיר ששולם ואת שיעורו ותיאורו של המצרך שמכר.

(ה)אדם, למעט צרכן, שנתן או שקיבל חשבון או קבלה על פי סעיף זה, או גם זה וגם זה ישמור אותם או העתק מהם, עד תום ששה חדשים מיום נתינתם או קבלתם.