סעיף 39 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, עונשין.

(א)מי שעשה אחת מאלה:

(1)עבר על הוראה מהוראות סעיפים 16יג, 16יד, 20א, 22, 22א, 26, 28 ו־29א;

(2)לא קיים צו לפי סעיף 8, או צו לסגירת מפעל שניתן לפי הוראות חוק זה;

דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה פרק ד׳ לחוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967, או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.

(א1)על אף האמור בחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, יהיה גם בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא יטיל עונש מאסר העולה על שלוש שנים.

(ב)מי שעשה אחת מאלה:

(1)לא קיים צו הפסקה שניתן לפי סעיף 16י;

(1א)פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני־תוקף;

(2)הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;

(3)הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;

(4)מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי סעיף 16טו;

(5)עבר על הוראת סעיף 23,

דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.

(ג)מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:

(1)הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;

(2)סירב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;

(3)משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי סעיף 31 או משנחקר לפי סעיף 32 – לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;

(4)עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).