סעיף 44 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, הוראות מעבר.

(א)בטלות –

(1)פקודת המצרכים ההכרחיים (מלאי), 1939;

(2)פקודת צרכי אוכל ומצרכים הכרחיים (פיקוח), 1939;

(3)פקודת הפיקוח על המזונות, 1942;

(4)תקנות־שעת־חירום (קיום האספקה והשירותים החיוניים), תשי״ז–1957;

(5)תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים), 1944;

(6)תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;

(7)תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1943;

(8)תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1944;

(9)תקנות ההגנה (הטלת פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;

(10)תקנות ההגנה (הפיקוח על המזונות), 1942,

(להלן בסעיף זה – ”הדינים הפוקעים“); וכל מקום בכל חיקוק או בכל מסמך אחר שמדובר על אחד הדינים הפוקעים יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כמדובר על חוק זה.

(ב)כל צו שניתן לפי אחד הדינים הפוקעים ושהיה לו תוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו מאותו יום ואילך, כאילו ניתן מאת שר ביום תחילתו של חוק זה.

(ג)מקום שצו כללי אשר סעיף קטן (ב) חל עליו קובע הוראות ביחס למצרך מסויים יראו אותו מצרך כאילו הוכרז כמצרך בר־פיקוח לפי סעיף 4(א) ביום תחילתו של חוק זה.

(ד)כל מינוי של מפקח מורשה או של מבקר לפי אחד הדינים הפוקעים יראוהו כאילו נעשה על ידי שר לפי חוק זה.

(ה)כל מקום שמדובר בחוק על רשות מוסמכת, רשות מפקחת או מפקח, לצורך אחד הדינים הפוקעים, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו היה מדובר על שר.

(ו)בסעיף זה, ”צו“ פירושו כפירוש הביטוי ”תקנה“ בפקודת הפרשנות.

(ז)הוראות סעיף זה באות להוסיף להוראות פקודת הפרשנות ולא לגרוע מהן.