סעיף 7 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, רכישת מצרכים.

(א)שר רשאי להורות בצו (להלן – צו רכישה) על רכישתם של מצרכים בני־פיקוח, אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע אגירתם, העלמתם, עיכוב לא סביר בהוצאתם לשוק או לשימוש, או שימוש בלתי חוקי בהם, ומשעשה כן יעמדו המצרכים מכוח צו הרכישה לקנין המדינה, נקיים מכל משכון, שעבוד, עיקול או כיוצא באלה, וינהגו בהם כפי שיורה השר; היו המצרכים נתונים במשכון, בשעבוד, בעיקול או כיוצא באלה – יבוא במקום המצרכים, לענין זה, המחיר שהשר ישלם בעדם.

(ב)על מחירם של מצרכים שצו רכישה חל עליהם יחולו הוראות אלה:

(1)נקבע מחיר מכסימלי לאותו סוג של מצרכים – ישולם לבעליהם המחיר המכסימלי;

(2)לא נקבע מחיר מכסימלי – ייקבע מחיר כזה וישולם לבעליהם המחיר שנקבע; ואולם אם נקבע מחיר מינימלי לחלב גלמי לא ייקבע מחיר נמוך ממנו;

(3)השר רשאי לנכות מהמחיר ניכוי שלא יעלה על שיעור הריווח שהמכר במחיר המכסימלי משאיר למעשה לבעל המצרכים או על 25% מהמחיר, הכל לפי הסכום הקטן יותר.