סעיף 201 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, תחולה על פשיטות רגל קטנות.

(א)הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, ושוכנע בית המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה:

(1)משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן;

(2)לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה;

(3)כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחר זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר.

(ג)ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה:

(1)צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו;

(2)הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד.