סעיף 11א לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ו–1955, הליכים אחרים.

בהליך משפטי, שאינו הליך פלילי שענינו עבירה המנויה בתוספת, יחולו הוראות אלה:

(1)עדות בעבירה המנויה בתוספת, כאמור בסעיף 9 וכן זכרון דברים או דין וחשבון כאמור באותו סעיף, לא יתקבלו כראיה, אלא אם כן הרשה בית המשפט לקבלם כראיה;

(2)בית המשפט לא ייתן רשות כאמור בפסקה (1), אלא אם כן שוכנע, מטעמים שיירשמו, כי הדבר דרוש לטובת הילד או כדי למנוע עיוות דין;

(3)רשות כאמור בפסקה (1), יכול שתהא מוגבלת בתנאים ויכול שתוגבל לראיה מסוימת, הכל כפי שיקבע בית המשפט, תוך התחשבות בצורך למנוע את פרסום הראיה;

(4)לענין סעיף זה, ”בית המשפט“ – לרבות בית דין, כהגדרתו בסעיף 155(1) לחוק הירושה, התשכ״ה–1965.