סעיף 11א לחוק ההסגרה, תשי״ד–1954, הסגרה זמנית מישראל.

(א)מבוקש שהוא נאשם בעבירת הסגרה במדינה המבקשת והורשע בדינו בישראל על עבירה אחרת, מותר לעכב או להפסיק את ביצוע ענשו בישראל ולהסגירו למדינה המבקשת לשם נקיטת ההליכים הדרושים כדי לשפטו על העבירה שעליה הוא מבוקש, בתנאי שיוחזר לישראל, לכשיידרש, לביצוע ענשו או לגמר ביצועו, במועד ובדרך שייקבע בהסכם עם המדינה המבקשת או על פיו.

(ב)מבוקש שהוכרז כבר־הסגרה והוסגר זמנית למדינה המבקשת, הורשע בה והוטל עליו עונש מאסר, ובטרם נשא באותה מדינה את כל עונשו הוחזר לישראל כאמור בסעיף קטן (א), יועבר, עם סיום נשיאת עונשו בישראל, למדינה המבקשת לנשיאת העונש שהוטל עליו בה, או החלק ממנו שטרם נשא, והכל אם לא הוסכם אחרת בין מדינת ישראל לבין המדינה המבקשת.