סעיף 20ב לחוק ההסגרה, תשי״ד–1954, חזרה מרצון.

(א)מבוקש רשאי, בכל עת, להגיש לשר המשפטים בקשה בכתב לחזור למדינה המבקשת כדי לעמוד שם לדין, כדי שיגזרו את עונשו או כדי לשאת בה את עונשו (בחוק זה – בקשה לחזרה מרצון).

(ב)הוגשה בקשה לחזרה מרצון, יודיע שר המשפטים על כך בלא דיחוי למדינה המבקשת.

(ג)הוגשה הבקשה לחזרה מרצון אחרי שהוגשה עתירה לבית המשפט לפי סעיף 3, יודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט על כך ובית המשפט יפסיק את הדיון בעתירה.

(ד)מבוקש שביקש לחזור מרצון, יוחזק במשמורת חוקית בתקופה שיימצא בישראל עד לחזרתו למדינה המבקשת, ובלבד שתקופה זו לא תעלה על חמישה עשר ימים; בית המשפט המחוזי רשאי, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, להאריך תקופה זו לתקופה נוספת אחת של עד חמישה עשר ימים, אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב חזרתו של המבוקש למדינה המבקשת.