סעיף 35ט1 לחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968, סמכות הנאמן והמחזיקים להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות.

(א)הנאמן, וכן מחזיקים בתעודות התחייבות, רשאים להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות, אם התקיימה עילה כמפורט להלן או אם התקיימו התנאים או הנסיבות, ככל שנקבעו, בשטר הנאמנות (בסעיף זה – עילות להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות):

(1)חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודות ההתחייבות במועדן;

(2)תעודות ההתחייבות לא נפרעו במועדן או לא קוימה התחייבות מהותית אחרת שניתנה לטובת המחזיקים;

(3)המנפיק לא פרסם דוח כספי שהוא חייב בפרסומו לפי כל דין, בתוך 30 ימים מהמועד האחרון שבו הוא חייב בפרסומו;

(4)תעודות ההתחייבות נמחקו מהמסחר בבורסה.

(ב)הנאמן או המחזיקים לא יעמידו תעודות התחייבות לפירעון מיידי ולא יממשו בטוחות, לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שמסרו למנפיק הודעה על כוונתם לעשות כן; ואולם נאמן או מחזיקים אינם חייבים למסור למנפיק הודעה כאמור, אם קיים חשש סביר כי מסירת ההודעה תפגע באפשרות להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות.

(ג)נקבעה בשטר הנאמנות תקופה סבירה שבה רשאי המנפיק לבצע פעולה או לקבל החלטה שכתוצאה ממנה נשמטת העילה להעמדה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות, רשאים הנאמן או המחזיקים להעמיד את תעודות ההתחייבות לפירעון מיידי לפי סעיף קטן (א) רק אם חלפה התקופה שנקבעה כאמור והעילה לא נשמטה; ואולם הנאמן רשאי לקצר את התקופה שנקבעה בשטר הנאמנות אם סבר שיש בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות המחזיקים.

(ד)החלטת מחזיקים להעמיד תעודות התחייבות לפירעון מיידי או לממש בטוחות לפי סעיף קטן (א), תתקבל באסיפת מחזיקים שנכחו בה מחזיקים בחמישים אחוזים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות התחייבות מאותה סדרה, ברוב של המחזיקים ביתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה או ברוב כאמור באסיפת מחזיקים נדחית שנכחו בה מחזיקים בעשרים אחוזים לפחות מהיתרה כאמור.

(ה)הוראות סעיף זה אינן ניתנות להתניה, אלא לטובת המחזיקים.

(ו)הוראות סעיף זה המנויות בטור ג׳ בתוספת שלישית א׳1, לא יחולו לגבי תעודות התחייבות מהסוג המנוי לצדן בטור א׳ בתוספת האמורה המונפקות בידי מנפיק המנוי בטור ב׳ באותה תוספת.

(ז)שר האוצר רשאי, בצו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את תוספת שלישית א׳1; צו כאמור הנוגע לתעודות התחייבות המונפקות על ידי תאגיד בנקאי או חברה בת של תאגיד כאמור, יותקן גם לאחר התייעצות עם המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1943.