סעיף 52נג לחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968, עיצום כספי.

(א)מותב רשאי להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין הפרה המנויה בחלק א׳ של התוספת השביעית – 2,000,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 2,572,000 ש״ח) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־400,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 514,000 ש״ח) ליחיד אחר;

(2)לעניין הפרה המנויה בחלק ב׳ של התוספת השביעית – 3,000,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 3,858,000 ש״ח) לתאגיד, 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 32,000 ש״ח) ליחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בכירה בו ו־600,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 772,000 ש״ח) ליחיד אחר;

(3)לעניין הפרה המנויה בחלק ג׳ של התוספת השביעית – 5,000,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 6,431,000 ש״ח) לתאגיד, ו־1,000,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2010; בשנת 2026, 1,286,000 ש״ח) ליחיד.

(ב)הוראות סעיפים 52כא, 52כד ו־52כה יחולו לעניין עיצום כספי לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בסעיף 52כא –

(1)בסעיף קטן (א), במקום ”ביום מסירת דרישת התשלום“ יקראו ”ביום מתן ההחלטה“, במקום ”על דרישת תשלום“ יבוא ”על החלטה לפי פרק ח׳4“, במקום ”לפי סעיף 52כו“ יבוא ”לפי החלטת בית משפט“ ובמקום הסיפה החל במילים ”שבו הרשות הסכימה“ יבוא ”שבו בית משפט הסכים לעיכוב כאמור“;

(2)בסעיף קטן (ב), במקום ”סכומי ההון העצמי והעיצום הכספי הקבועים בתוספת השישית“ יקראו ”סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 52נג(א)“.