סעיף 52נט לחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968, מגבלת זמן לעניין הטלת אמצעי האכיפה.

(א)בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין הפרה המנויה בחלק א׳ של התוספת השביעית – שנה מהמועד שבו גילתה הרשות את ביצוע ההפרה או שלוש שנים ממועד ביצוע ההפרה, לפי המוקדם;

(2)לעניין הפרה המנויה בחלק ב׳ של התוספת השביעית – חמש שנים ממועד ביצוע ההפרה;

(3)לעניין הפרה המנויה בחלק ג׳ של התוספת השביעית – שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה.

(ב)הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי סעיף 52מג, לעניין הפרה המנויה בחלק א׳ או בחלק ב׳ של התוספת השביעית, לאחר תום התקופה הקובעת, יחולו לעניין סמכות המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי סימן זה, ההוראות כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)אם טרם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה כאמור בסעיפים 52נד(א)(2) או 52נז, בלבד;

(2)אם חלפו שבע שנים ממועד ביצוע ההפרה, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי סעיף 52נז, בלבד.

(ג)הוחלט על פתיחה בהליך אכיפה מינהלי לפי סעיף 52מג, לעניין הפרה המנויה בחלק ג׳ של התוספת השביעית, לאחר תום התקופה הקובעת, רשאי המותב להטיל על המפר אמצעי אכיפה לפי סעיף 52נז, בלבד.

(ד)במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהרשות או מהמותב של הוועדה להשלים את הליך בירור ההפרה או את הליך האכיפה המינהלי, לפי העניין, בשל אחד מאלה:

(1)הימצאות המפר מחוץ לישראל;

(2)התחמקות המפר;

(3)מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;

(4)לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.