סעיף 58 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008, הוראות מעבר.

(א)בסעיפים קטנים (ב) עד (ו) –

”יום התחילה“ – כהגדרתו בסעיף 57;

”מקצוע בריאות“ – מקצוע מהמקצועות המנויים בפרטים 1 עד 4 לתוספת הראשונה;

”תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות“ – לרבות תעודת הכרה זמנית שהיתה בתוקף ביום ט״ו בתמוז התשס״ה (22 ביולי 2005).

(ב)מי שהיתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות שנתן לו המנהל, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות לפי חוק זה ובלבד שהגיש בקשה לכך ומתקיימים בו התנאים הקבועים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(5) שבסעיף 8.

(ג) (1)מי שסיים עד יום התחילה את לימודיו במקצוע הבריאות, בישראל, והוא זכאי לתואר אקדמי כהגדרתו בפסקה (1) להגדרת ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), ובלבד שהגיש בקשה לכך לא יאוחר מיום כ׳ באייר התשע״ג (30 באפריל 2013); בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (ט), ”המועד הקובע“ – כ״ט באדר התש״ע (15 במרס 2010);

(2)מי שסיים עד יום התחילה את לימודיו במקצוע הבריאות, והוא זכאי לתואר אקדמי כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, זכאי לקבל תעודה במקצוע בריאות לפי חוק זה, ובלבד שהוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות להנחת דעתו של המנהל והגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע והתקיים בו אחד מאלה:

(א)מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), והוא עסק במקצוע הבריאות בישראל, בהיקף ניכר במשך שנה לפחות במהלך חמש השנים שקדמו למועד הקובע, במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודת הכרה במעמד במקצוע הבריאות שנתן לו המנהל;

(ב)מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), והוא עסק במקצוע הבריאות בישראל, בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה;

(3)מי שסיים עד יום התחילה את לימודיו במקצוע הבריאות, והוא זכאי לתואר אקדמי כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, ומתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3) זכאי לקבל –

(א)תעודה במקצוע הבריאות לפי חוק זה, אם עסק במקצוע הבריאות בישראל, בהיקף ניכר, במשך שנה לפחות עד יום י״ט בשבת התשע״ג (30 בינואר 2013), במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודת הכרה במעמד במקצוע הבריאות שנתן לו המנהל, והוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות להנחת דעתו של המנהל, ובלבד שהגיש בקשה לכך לא יאוחר מיום כ׳ באייר התשע״ג (30 באפריל 2013), ולגבי עיסוק כאמור לאחר יום כ״ה בשבט התשע״א (30 בינואר 2011) – הוא היה גם בעל תעודה זמנית שניתנה לו לפי פסקה משנה (ב);

(ב)תעודה זמנית במקצוע הבריאות, שתוקפה יוגבל עד יום י״ט בשבט התשע״ג (30 בינואר 2013), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית במקצוע הבריאות יראו אותו כבעל תעודה במקצוע הבריאות כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(ד)מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק במקצוע בריאות בישראל ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), זכאי לקבל תעודה זמנית במקצוע בריאות, שתוקפה יוגבל ל־18 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); השר רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בשנה אחת נוספת; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית במקצוע בריאות יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

פורסם צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית), התש״ע–2009 לפיו תקופת תוקפה של תעודה זמנית מאורך עד יום כ״ח בתמוז התשע״א (30 ביולי 2011).

(ה)המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שעסק במקצוע בריאות בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, ולא היתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, אם הוכיח השכלה מתאימה, ידע וניסיון במקצוע הבריאות, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – בחינות מיוחדות) בתוך שנתיים מיום התחילה, ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי שבפסקה (3) בסעיף האמור, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה.

(ה1) (1)המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו מחוץ לישראל במקצוע בריאות (בסעיף קטן זה – תעודת סיום לימודים) שהמנהל הכיר בה בהתאם להוראות פסקה (2), ושהתקיימו בו הוראות פסקה (3) לעניין עיסוק במקצוע הבריאות, אם המנהל הורה כי עליו לעמוד בתנאי זה, ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי לעניין תואר אקדמי ראשון במקצוע הבריאות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מתן תעודה לפי סעיף 48.

(2)המנהל רשאי להכיר בתעודת סיום לימודים בהתקיים הוראות אלה:

(א)תעודת סיום הלימודים ניתנה על ידי מוסד בחוץ לארץ, שבמועד מתן התעודה היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה או היה מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד ללימודי תעודה במקצוע הבריאות, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה;

(ב) (1)המנהל הכיר במוסד שבו ניתנה תעודת סיום הלימודים, בתעודת סיום הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים; בהחלטה זו ישקול המנהל, בין השאר, את רמת המוסד, את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתעודה ואת משך הלימודים לתעודה במוסד, בהשוואה לרמת הלימודים, לתכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים לתואר אקדמי ראשון כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה ”תואר אקדמי“ באותו מקצוע בריאות, הנהוגים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להתייעץ עם הוועדה המייעצת;

(2)המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו ולעמוד בבחינות שהורה, כתנאי להכרה במכלול לימודיו לפי פסקת משנה זו;

(3)לא ידחה המנהל בקשה להכיר במוסד מסוים בחוץ לארץ לראשונה, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;

(ג)תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק במקצוע הבריאות במדינה שבה ניתנה, ואם באותה מדינה לא נדרשים רישיון או תעודה לשם עיסוק במקצוע הבריאות – התעודה מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, ומאפשרת לעסוק כדין במקצוע הבריאות במדינה זו.

(3)המנהל רשאי להורות, במקרים חריגים, כי המבקש לא יקבל תעודה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שעסק במקצוע הבריאות בהיקף ניכר, בישראל, במשך 6 חודשים לפחות, במקום שבו האחראי או הממונה הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, והוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות בתום התקופה האמורה, להנחת דעתו של המנהל; לשם כך, רשאי המנהל להעניק תעודה זמנית במקצוע הבריאות שתוקפה יוגבל לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים (בפסקה זו – תעודה זמנית), למבקש שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי מתקיימים בו כל התנאים בסעיף קטן זה, למעט פסקה זו; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות מסוימות שקבע או עבודה במקומות בעלי מאפיינים מסוימים בלבד, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(4)הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים כאמור בסעיף זה מחוץ לישראל; לעניין פסקה זו, לא יראו את מי שהגיע לישראל למטרות שירות או התנדבות בצבא ההגנה לישראל, בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או בשירות לאומי–אזרחי כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת שירותו או התנדבותו, או את מי שהגיע לישראל למטרת השתתפות בתכניות חוויה או מסע בישראל המוכרות על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ממשלת ישראל או בתכניות אחרות של הגעת צעירים מחוץ לישראל המוכרות על ידי ממשלת ישראל, כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת השתתפותו בתכניות האמורות.

(5)סעיף קטן זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021); השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תוקפו של סעיף קטן זה, לשתי תקופות של שלוש שנים כל אחת, לכל היותר.

תקופת תוקפו של סעיף קטן זה הוארכה עד יום 31.12.2027 (ק״ת תשפ״ה, 756).

(ו)המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שערב יום התחילה החל את לימודיו במסלול לימודים מוכר, אם סיים את הלימודים במסלול המוכר עד תום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – בחינות מיוחדות), ומתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי לעניין תואר אקדמי ראשון במקצוע הבריאות, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום סיום הלימודים; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה; בסעיף קטן זה, ”מסלול לימודים מוכר“ – לימודים במוסד לימודים ולפי תכנית לימודים, שלבוגריו הוקנתה תעודת הכרה במעמד מטעם המנהל, לפי הכללים שקבע המנהל ושהיו נהוגים עד ליום ט״ו בתמוז התשס״ה (22 ביולי 2005).

(ז)בסעיפים קטנים (ח) עד (כ) –

”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס׳ 2), התש״ע–2010 (ביום 24.3.2011);

”תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות“ – לרבות תעודת הכרה זמנית שהיתה בתוקף ביום ט״ו בתמוז התשס״ה (22 ביולי 2005).

(ח)מי שהיתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, שנתן לו המנהל במקצועות קרימינולוגיה קלינית, כירופרקטיקה או פודיאטריה, זכאי לקבל תעודה בקרימינולוגיה קלינית, בכירופרקטיקה או בפודיאטריה, לפי העניין, לפי חוק זה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה ומתקיימים בו התנאים הקבועים בפסקאות (1), (2), (4) ו־(5) שבסעיף 8.

(ט) (1)מי שסיים עד יום ה׳ בשבט התשס״ט (30 בינואר 2009) את לימודיו בישראל, והוא זכאי לתואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, זכאי לקבל תעודה בקרימינולוגיה קלינית לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים המועד הקובע;

(2)מי שסיים עד יום ה׳ בשבט התשס״ט (30 בינואר 2009) את לימודיו והוא זכאי לתואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית, כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, זכאי לקבל תעודה בקרימינולוגיה קלינית לפי חוק זה, ובלבד שהוכיח ידע וניסיון בקרימינולוגיה קלינית להנחת דעתו של המנהל והגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע, והתקיים בו אחד מאלה:

(א)מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), והוא עסק בקרימינולוגיה קלינית בישראל, בהיקף ניכר, במשך שנה לפחות במהלך חמש השנים שקדמו למועד הקובע, במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודת הכרה במעמד בקרימינולוגיה קלינית שנתן לו המנהל;

(ב)מתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), והוא עסק בקרימינולוגיה קלינית בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום ה׳ בשבט התשס״ט (30 בינואר 2009);

(3)מי שסיים עד יום ה׳ בשבט התשס״ט (30 בינואר 2009) את לימודיו, והוא זכאי לתואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”תואר אקדמי“ הנדרש לפי סעיף 8(3), גם אם טרם הוענק לו התואר האמור, ומתקיימים בו כל שאר התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט בחינות שנקבעו לפי סעיף 8(3), זכאי לקבל –

(א)תעודה בקרימינולוגיה קלינית לפי חוק זה, אם עסק בקרימינולוגיה קלינית בישראל, בהיקף ניכר, במשך שנה לפחות עד יום י״ט בשבט התשע״ג (30 בינואר 2013), במקום שבו האחראי או הממונה הוא עוסק בעל תעודת הכרה במעמד בקרימינולוגיה קלינית שנתן לו המנהל והוכיח ידע וניסיון בקרימינולוגיה קלינית להנחת דעתו של המנהל, ובלבד שהגיש בקשה לכך לא יאוחר מיום כ׳ באייר התשע״ג (30 באפריל 2013), ולגבי עיסוק כאמור לאחר יום כ״ה בשבט התשע״א (30 בינואר 2011) – הוא היה גם בעל תעודה זמנית שניתנה לו לפי פסקה משנה (ב);

(ב)תעודה זמנית בקרימינולוגיה קלינית, שתוקפה יוגבל עד ליום י״ט בשבט התשע״ג (30 בינואר 2013), ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית בקרימינולוגיה קלינית יראו אותו כבעל תעודה בקרימינולוגיה קלינית כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(י)מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בקרימינולוגיה קלינית בישראל ערב יום התחילה, הוא בעל תואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים שנקבעו לפי סעיף 8(3), זכאי לקבל תעודה זמנית בקרימינולוגיה קלינית, שתוקפה יוגבל ל־18 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); השר רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בשנה אחת נוספת; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(יא)מי שהוא בעל תואר אקדמי ראשון, החל את לימודיו לקראת תואר אקדמי שני בקרימינולוגיה קלינית לפני יום התחילה, וסיים את לימודיו לתואר השני עד תום ארבע שנים מיום התחילה, זכאי לקבל תעודה בקרימינולוגיה קלינית, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי האמור בפרט 5(1) שבתוספת הראשונה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום סיום הלימודים לתואר השני; מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, זכאי לקבל גם תעודה זמנית לפי הוראות סעיף קטן (י) אם מתקיימים לגביו התנאים כאמור באותו סעיף קטן.

(יב)מי שעסק בפודיאטריה בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, והוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה בפודיאטריה לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה, ובשינויים אלה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה:

(1)בפרט 6(3) שבתוספת הראשונה, במילים ”מתוכן לפחות שישה חודשים בעבודה כאמור בפסקת משנה (ב)“ – לא ייקראו;

(2)על אף האמור בפרט 6(3)(ג) שבתוספת הראשונה, לגבי מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להביא בחשבון גם עבודה בתקופה שקדמה לתקופה האמורה באותו פרט.

(יג)מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בפודיאטריה בישראל ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה בפודיאטריה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.

(יד)מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בפודיאטריה בישראל ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים האמורים בפרט 6(3) ו־(4) שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה זמנית בפודיאטריה, שתוקפה יוגבל לתקופות שיורה המנהל ושלא יעלו בסך הכל על 36 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (יג).

(טו)מי שעסק בפודיאטריה ניתוחית, בהיקף ניכר, במחלקה מוכרת לאורתופדיה בישראל, במשך חמש שנים לפחות, ומנהל המחלקה נתן חוות דעת חיובית בדבר כשירותו לבצע את הפעולות שקבע המנהל לפי פרט 7 שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה בפודיאטריה ניתוחית לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים האמורים בפרט 7(5) ו־(6) שבתוספת הראשונה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.

(טז)מי שעסק בפודיאטריה ניתוחית בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, והוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה ניתוחית להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה בפודיאטריה ניתוחית לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאי האמור בפרט 7(6) שבתוספת הראשונה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה; על אף האמור בפרט 7(5)(ג) שבתוספת הראשונה, לגבי מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להביא בחשבון גם עבודה בתקופה שקדמה לתקופה האמורה באותו פרט.

(יז)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (טו) ו־(טז), המנהל רשאי לפטור מהוראות פרט 7(5) שבתוספת הראשונה, באופן מלא או חלקי, מי שעסק בפודיאטריה ניתוחית בישראל במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, מתוכן שנה אחת לפחות במחלקה מוכרת לאורתופדיה בישראל, אם מנהל המחלקה נתן חוות דעת חיובית בדבר כשירותו לבצע את הפעולות שקבע המנהל לפי פרט 7 שבתוספת הראשונה, והוא הוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה ניתוחית להנחת דעתו של המנהל.

(יח)מי שעסק בכירופרקטיקה בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הכשרה מעשית לפי פרט 8(2) לתוספת הראשונה, והוכיח ידע וניסיון בכירופרקטיקה להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה בכירופרקטיקה לפי חוק זה, אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים האמורים בפרט 8(5) ו־(6) שבתוספת הראשונה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום כניסתן לתוקף של תקנות כאמור.

(יט)(בוטל).

(כ)מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בכירופרקטיקה בישראל ערב היום הקובע, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 8(6) לתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה בכירופרקטיקה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 24 חודשים מהיום הקובע; לעניין זה, ”היום הקובע“ – יום כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הכשרה מעשית לפי פרט 8(2) לתוספת הראשונה או של תקנות לעניין עבודה בפיקוח לפי פרט 8(5) לתוספת הראשונה, לפי המאוחר.

(כ1) (1)המנהל רשאי להעניק תעודה בכירופרקטיקה למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו בכירופרקטיקה מחוץ לישראל (בסעיף קטן זה – תעודת סיום לימודים), שהמנהל הכיר בה בהתאם להוראות פסקה (2), ובלבד שמתקיים בו אחד מאלה:

(א)מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 8(1) לתוספת הראשונה;

(ב)מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 8(1), (5) ו־(6) לתוספת הראשונה, ובלבד שהוא עסק בכירופרקטיקה בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של תקנות לעניין הכשרה מעשית לפי פרט 8(2) לתוספת הראשונה, והוכיח ידע וניסיון בכירופרקטיקה להנחת דעתו של המנהל, והגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום כניסתן לתוקף של תקנות כאמור;

(ג)מתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 8(1) ו־(6) לתוספת הראשונה, ובלבד שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בכירופרקטיקה בישראל ערב היום הקובע כמשמעותו בסעיף קטן (כ), והגיש בקשה לכך בתוך 24 חודשים מהיום הקובע האמור.

(2)המנהל רשאי להכיר בתעודת סיום לימודים בהתקיים ההוראות שלהלן, ובלבד שיכיר בתעודה כאמור רק אם הלימודים התחילו לפני יום ט״ז באייר התשפ״ט (1 במאי 2029); השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים:

(א)תעודת סיום הלימודים ניתנה על ידי מוסד בחוץ לארץ שבמועד מתן התעודה היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה או היה מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד ללימודי תעודה בכירופרקטיקה, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה;

(ב) (1)המנהל הכיר במוסד שבו ניתנה תעודת סיום הלימודים, בתעודת סיום הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים; בהחלטה זו ישקול המנהל, בין השאר, את רמת המוסד, את רמת הלימודים, את תוכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתעודה ואת משך הלימודים לתעודה במוסד, בהשוואה לרמת הלימודים, לתוכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים לתואר דוקטור בכירופרקטיקה כאמור בפרט 8(1) לתוספת הראשונה; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להתייעץ עם הוועדה המייעצת;

(2)המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו ולעמוד בבחינות שהורה כתנאי להכרה במכלול לימודיו לפי פסקת משנה זו;

(3)לא ידחה המנהל בקשה להכיר במוסד מסוים בחוץ לארץ לראשונה אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;

(ג)תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק בכירופרקטיקה במדינה שבה ניתנה.

(3)הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים כאמור בסעיף קטן זה מחוץ לישראל; לעניין פסקה זו, לא יראו את מי שהגיע לישראל למטרות שירות או התנדבות בצבא הגנה לישראל, בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או בשירות לאומי־אזרחי כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת שירותו או התנדבותו, או את מי שהגיע לישראל למטרת השתתפות בתוכניות חוויה או מסע בישראל המוכרות על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ממשלת ישראל או בתוכניות אחרות של הגעת צעירים מחוץ לישראל המוכרות על ידי ממשלת ישראל, כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת השתתפותו בתוכניות האמורות.

(כא)בחישוב התקופה שבה עסק אדם במקצוע בריאות כאמור בסעיף זה, לא תובא בחשבון תקופה שבה עסק אדם במקצוע הבריאות בטרם השלים את דרישות ההשכלה הקבועות לגבי מקצוע הבריאות בתוספת הראשונה, או בסעיף זה, לפי העניין.

(כב)בסעיפים קטנים (כג) עד (כו), ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס׳ 9), התשפ״ד–2024 (ביום 1.5.2024).

(כג) (1)המנהל רשאי להעניק תעודה בפודיאטריה המוגבלת לפעולות בפודיאטריה שאינן כוללות טיפול פולשני והרדמה מקומית בכף הרגל המנויות בתוספת החמישית (להלן – פעולות לא פולשניות), למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו בפודולוגיה מחוץ לישראל (בסעיף קטן זה – תעודת סיום לימודים) שהמנהל הכיר בה בהתאם להוראות פסקה (3), ושהתקיימו בו הוראות פסקה (4) לעניין עיסוק בפודיאטריה, אם המנהל הורה כי עליו לעמוד בתנאי זה, ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים בסעיף 8, למעט התנאים המנויים בפרט 6 לתוספת הראשונה, שיחולו בשינויים אלה:

(א)הוראות פסקה (1) – לא ייקראו;

(ב)בפסקה (3) –

(1)בפסקת משנה (א), אחרי ”בתקנות,“ יקראו ”שהן פעולות לא פולשניות,“;

(2)בפסקת משנה (ב), במקום ”מנהל מחלקה מוכרת לאורתופדיה בישראל“ יקראו ”רופא מומחה באורתופדיה בבית חולים או בקופת חולים, בישראל“ ובמקום ”מנהל המחלקה“ יקראו ”הרופא המומחה“.

(2)השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לתקן את התוספת החמישית.

(3)המנהל רשאי להכיר בתעודת סיום לימודים בהתקיים ההוראות שלהלן, ובלבד שיכיר בתעודה כאמור רק אם הלימודים התחילו לפני יום ט״ז באייר התשפ״ט (1 במאי 2029); השר, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים:

(א)תעודת סיום הלימודים ניתנה על ידי מוסד בחוץ לארץ שבמועד מתן התעודה היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה או היה מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד ללימודי תעודה בפודיאטריה, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה;

(ב) (1)המנהל הכיר במוסד שבו ניתנה תעודת סיום הלימודים, בתעודת סיום הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים; בהחלטה זו ישקול המנהל, בין השאר, את רמת המוסד, את רמת הלימודים, את תוכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתעודה ואת משך הלימודים לתעודה במוסד, בהשוואה לרמת הלימודים, לתוכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים לתואר אקדמי ראשון בפודיאטריה כאמור בפרט 6(1) בתוספת הראשונה, אף אם בתוכנית הלימודים לא נכללות פעולות פולשניות; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להתייעץ עם הוועדה המייעצת;

(2)המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו ולעמוד בבחינות שהורה כתנאי להכרה במכלול לימודיו לפי פסקת משנה זו;

(3)לא ידחה המנהל בקשה להכיר במוסד מסוים בחוץ לארץ לראשונה אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;

(ג)תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק בפודיאטריה במדינה שבה ניתנה.

(4) (א)המנהל רשאי להורות, במקרים חריגים, כי המבקש לא יקבל תעודה לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעסק בפודיאטריה בישראל, בפעולות לא פולשניות, בהיקף ניכר, במשך שישה חודשים לפחות, במקום שבו האחראי או הממונה הוא בעל תעודת פודיאטר, בעל תעודת פודיאטר מנתח או רופא מומחה באורתופדיה, והמבקש הוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה בתום התקופה האמורה להנחת דעתו של המנהל; לשם כך רשאי המנהל להעניק תעודה זמנית בפודיאטריה, המוגבלת לפעולות לא פולשניות, שתוקפה יוגבל לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים (בפסקה זו – תעודה זמנית), למבקש שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי מתקיימים בו כל התנאים בסעיף קטן זה למעט פסקה זו.

(ב)המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות מסוימות שקבע או עבודה במקומות בעלי מאפיינים מסוימים בלבד, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית, יראו אותו כפודולוג כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

(5)הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים כאמור בסעיף קטן זה מחוץ לישראל; לעניין פסקה זו, לא יראו את מי שהגיע לישראל למטרות שירות או התנדבות בצבא הגנה לישראל, בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או בשירות לאומי־אזרחי כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת שירותו או התנדבותו, או את מי שהגיע לישראל למטרת השתתפות בתוכניות חוויה או מסע בישראל המוכרות על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ממשלת ישראל או בתוכניות אחרות של הגעת צעירים מחוץ לישראל המוכרות על ידי ממשלת ישראל, כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת השתתפותו בתוכניות האמורות.

(6)בתעודה שניתנה לפי סעיף קטן זה יציין המנהל כי בעל התעודה רשאי לבצע פעולות בפודיאטריה שאינן כוללות טיפול פולשני והרדמה מקומית בכף הרגל ומנויות בתוספת החמישית.

(כד)מי שעסק בפודיאטריה בישראל, בפעולות לא פולשניות, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, והוכיח ידע וניסיון בעיסוק כאמור להנחת דעתו של המנהל, זכאי לקבל תעודה כאמור בסעיף קטן (כג)(1) אם מתקיימים בו כל התנאים כאמור באותו סעיף קטן למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה, ובשינויים אלה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה:

(1)בפרט 6(3) שבתוספת הראשונה, ברישה, המילים ”מתוכן לפחות שישה חודשים בעבודה כאמור בפסקת משנה (ב)“ – לא ייקראו;

(2)על אף האמור בפרט 6(3)(ג) שבתוספת הראשונה, לגבי מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להביא בחשבון גם עבודה בתקופה שקדמה לתקופה האמורה באותו פרט.

(כה)מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בפודיאטריה בישראל, בפעולות לא פולשניות, ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים כאמור בסעיף קטן (כג)(1), למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה.

(כו)מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק בפודיאטריה בישראל, בפעולות לא פולשניות, ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים כאמור בסעיף קטן (כג)(1), למעט התנאים האמורים בפרט 6(3) ו־(4) שבתוספת הראשונה, זכאי לקבל תעודה כאמור באותו סעיף קטן שתוקפה יוגבל לתקופות שיורה המנהל ושלא יעלו בסך הכול על 36 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש לדעתו כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כפודולוג, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (כה).