סעיף 13א לחוק נכי המלחמה בנאצים, תשי״ד–1954, תגמולים אחרי פטירתו של נכה.

(א)נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4א או לפי תקנות על פי סעיף 24(ב)(1), יוסיפו לשלם את התגמול, בשיעור שהיה משתלם אותה שעה מתום התקופה האמורה תשולם לבן זוגו, כל עוד לא נישא, קצבה חודשית בסכום של 2,000 שקלים חדשים.

(ב)נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ג במשך תקופה רצופה של שלושה חדשים לפחות, ישלמו לבן־זוגו כל עוד לא נישא תגמול בסכום של 6,114.4 שקלים חדשים (נכון לשנת 2020; החל מיולי 2026, 6,758.62 ש״ח), בניכוי הכנסתו מכל מקור אחר.

(ב1)נפטר נכה שערב פטירתו היה זכאי לתגמול לפי סעיף 4ד במשך תקופה רצופה של שלושה חדשים לפחות, ישולם לבן זוגו כל עוד לא נישא תגמול בסכומים שלהלן, בניכוי הכנסת בן הזוג מכל מקור אחר:

(1)הייתה לנכה דרגת נכות מ־10% עד 18% – 5,366.21 שקלים חדשים (נכון לשנת 2020; החל מיולי 2026, 5,931.61 ש״ח);

(2)הייתה לנכה דרגת נכות מ־19% עד 39% – 5,528.31 שקלים חדשים (נכון לשנת 2020; החל מיולי 2026, 6,110.77 ש״ח);

(3)הייתה לנכה דרגת נכות מ־40% עד 49% – 6,114.4 שקלים חדשים (נכון לשנת 2020; החל מיולי 2026, 6,758.62 ש״ח).

(ב2)סכום התגמול המשתלם לפי סעיף זה לא יפחת מ־2,000 שקלים חדשים; סכום זה וכן סכום הקצבה החודשית המשתלם לפי סעיף קטן (א) יעודכנו בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר בלבד.

(ג)באין בן־זוג לנכה, יוסיפו לשלם את התגמולים לפי סעיף זה לידי בן המשפחה שהורה עליו הנכה לפי סעיף 20, ובאין הוראה – לידי בן המשפחה שהורתה עליו הרשות המוסמכת, עד תום שנים־עשר חדשים מסוף החודש שבו אירעה הפטירה.

(ד)יצא הזכאי לתגמול לפי סעיף זה אל מחוץ לישראל לתקופה העולה על ששה חדשים – לא ישולם לו תגמול החל ממועד יציאתו אלא אם קבעה הרשות המוסמכת אחרת, מטעם מיוחד.

(ה)הוראות סעיפים 4ה, 9, 14, 20, 23 ו־28 יחולו על תגמול המשתלם לפי סעיף זה, בתיאומים המחוייבים.