סעיף 22ב3 לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי״ז–1957, הוראה מפורשת של לקוח כתנאי לתשלום שכר טרחה.

לא יהיה אדם זכאי לשכר טרחה בעד טיפול בתביעה, לרבות בבקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי והגשת ערר או ערעור, אלא בהתקיים כל אלה:

(1)הוא קיבל מהאדם שהוא מטפל בתביעתו (בסעיף זה – לקוח) הוראה מפורשת בכתב מראש לעניין כל שלב בטיפול בתביעה; ואולם הסכמה של לקוח לייצוג או לסיוע לפי חוק זה או לפי חוק הטבות לניצולי שואה שאינה כוללת הוראה מפורשת להגשת בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי, לא תיחשב הוראה מפורשת לעניין הגשת בקשה כאמור;

(2)הלקוח אישר בחתימת ידו, לפני החתימה על הסכם שכר הטרחה, כי הוסברו לו המצב החוקי ומהותה של תביעתו, משמעויותיה והשלכותיה;

(3)לעניין בקשה לפי החלטה מינהלית או לפי החלטה בדבר מענק שנתי – אם פורסם טופס הסבר והסכם שכר הטרחה נכרת לאחר ששר האוצר הודיע על ההחלטה המינהלית – הלקוח אישר כי הטופס נמסר לו והוא קרא אותו, ואם אינו יכול לקרוא את טופס ההסבר – כי הוקרא לו האמור בטופס ההסבר בשפה המובנת לו; לעניין זה, ”טופס הסבר“ – טופס בנוסח שיפורסם באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת, ויפורטו בו, בין השאר, ההגבלות על תשלום שכר הטרחה כאמור בסעיף 22א, דרך הגשת הבקשה לרבות המסמכים שיש לצרף לה, וכן הגורמים שניתן להסתייע בהם בהגשת הבקשה ודרכי ההתקשרות עמם.