סעיף 9א לפקודת המסחר עם האויב, 1939, משא־ומתן משפטי של אפוטרופוס או עליו.

(1)(בוטל מכללא לפי סעיף 9 לפקודת בתי משפט (הוראות מעבר), תש״ח–1948).

(2)סבור אפוטרופוס כי לשם מילוי נאות של חובותיו מן הצורך לעשות כן, יהיה זכאי לכונן משא־ומתן משפטי אזרחי על כל אדם.

(3)אפוטרופוס יהיה זכאי לכונן תביעה אזרחית כל־שהיא או משא־ומתן משפטי אחר כל־שהוא (לרבות ערעורים) או להגן עליהם ולהתייצב ולהשמיע דבריו בפני כל בית־משפט או בית־דין או בורר, בין בעצמו, ובין באמצעות פקיד של הממשלה או באמצעות עורך־דין שהרשהו בכתב, ומשיכוננו תביעה כזאת או משא־ומתן משפטי כזה, לא יידרשו אפוטרופוס, או אותו נציג כנ״ל, לשלם דמי בית־משפט או דמים אחרים, או ליתן ערובה ליציאות או ערובה לכך שיציית להכרעת בית־המשפט או ערובה אחרת, וכן לא יחושב מס־בולים על הרשאה כל־שהיא של כל נציג כזה כנ״ל:

בתנאי כי מקום שהושג פסק־דין בכל תביעה שכונן אפוטרופוס, יהיו כל דמי־בית־משפט וכל דמים אחרים, שהיו משתלמים כרגיל, חלק מחוב פסק־הדין ולכשיינכו ישולמו לבית־הדין:

ובתנאי נוסף שאפוטרופוס יהיה זכאי לנכות הוצאות ושכר עורך־דין.

(4)בסעיף זה יהיו רואים את המונחים ”לכונן“ או ”להגן“ כאילו הם כוללים את המשכתם – בידי אפוטרופוס – של תביעה כל־שהיא או משא־ומתן משפטי כל־שהוא, שהוחל בהם בידי אדם או על אדם, שנעשה לאויב לאחר שנתכוננו אותם תביעה או משא־ומתן משפטי.

(5)הוראותיו של סעיף זה תחולנה על כל תביעות או כל משא־ומתן משפטי בלא לשים לב לכך אם הוחל בהם לפני היום האחד־עשר באוקטובר, 1940, או לאחריו:

התנאי בוטל מכללא שעה שבוטל סעיף־קטן (1).