סעיף 33 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998, בקשה של מדינה אחרת לאכוף צו חילוט זר.

(א)הרשות המוסמכת רשאית, לבקשת מדינה אחרת, לפנות לבית המשפט ולבקש אכיפתו של צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל, אם נתקיימו כל אלה:

(1)הצו ניתן בשל עבירה, שאילו נדונה בישראל היתה מהווה אחת העבירות המנויות בתוספת השניה (להלן בסימן זה – העבירה);

(2)הרשות מצאה כי הרכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר הוא אחד מאלה:

(א)רכוש שנעברה בו העבירה או ששימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או אמצעי כדי לאפשר את ביצוע העבירה;

(ב)רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה;

(ג)רכוש בשווי רכוש כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), שהיה ניתן לבקש את חילוטו לפי הוראות הדין בישראל לו היה הליך החילוט בקשר לאותו רכוש מתקיים בישראל.

(ב)החליטה הרשות המוסמכת שנתקיים ברכוש שלגביו ניתן צו החילוט הזר, התנאי המפורט בסעיף קטן (א), תעביר את הבקשה לפרקליט מחוז כדי שיבדוק אם הראיות שעל פיהן ניתן צו החילוט הזר היו מספיקות לפי הדין בישראל למתן צו חילוט וכי לא חולט רכוש כאמור בידי המדינה המבקשת, באופן שקבלת הבקשה תביא לחילוט רכוש בשווי העולה על שווי הרכוש שבצו החילוט הזר, ואם כן, יגיש בקשה לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הרכוש או חלק ממנו, כדי ליתן צו לאכיפת צו החילוט הזר.

(ג)מצא פרקליט מחוז שהראיות אינן מספיקות לפי הדין בישראל למתן צו חילוט, יודיע זאת לרשות המוסמכת.