סעיף 6 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], תגמול למחוסר פרנסה.

(א)נכה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־10% והוא מחוסר פרנסה, ישולם לו, כל עוד הוא מחוסר פרנסה, תגמול חוסר פרנסה בשיעור המפורט בסעיף קטן (ג), במקום התגמולים לפי סעיפים 5 ו־5א.

(ב)בסעיף זה, ”נכה מחוסר פרנסה“ – נכה שנתמלאו בו שני אלה:

(1)אין לו הכנסה חודשית, העולה על מחצית השכר הקובע, ולא משולמים לו דמי אבטלה לפי פרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי;

(2)הוכיח לקצין תגמולים, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כי עשה את כל אשר ביכלתו, כדי לקבל הכנסה מעבודה או ממשלח יד.

פורסמו תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), תשי״ג–1953.

(ג)בסעיף זה,

”תגמול מחוסר פרנסה“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לנכה שדרגת נכותו מ־10% עד 18% – 3,320.30 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 4,852.39 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(2)לנכה שדרגת נכותו מ־19% עד 39% – 4,852.39 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 6,919.57 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(3)לנכה שדרגת נכותו מ־40% עד 100% – 6,919.57 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 8,973.03 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

(4)לנכה בעל דרגת נכות מיוחדת לפי סעיף 5א – 10,244.44 שקלים חדשים, ואם יש לנכה ילד – 11,369.5 שקלים חדשים (נכון ליולי 2023);

”הדרגה הקובעת“ – (נמחקה).

(ד)בנוסף על האמור בסעיף קטן (ג), לנכה מחוסר פרנסה שאין לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 10% מתגמוליו, ולנכה מחוסר פרנסה שיש לו בן משפחה שהוא ילד תשולם תוספת של 20% מתגמוליו.