סעיף 15 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970, זכות לקצבת פרישה.

אלה זכאים לקצבת פרישה:

(1)מי שיצא לקצבה לפי סעיפים 17, 17א או 18;

(2)מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;

(3)מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;

(4)מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבה אחרת כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א׳ בתוספת השניה, או יותר ולא נפסל לשירות המדינה לפי החלטת בית־הדין למשמעת; אלא שאם פוטר כאמור על פי החלטת בית־הדין למשמעת, בלי שנפסל לשירות, ולפני שהגיע לגיל 60, או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב׳ בתוספת השניה (בפסקה זו – הגיל הקובע) לאחר עשרים וחמש שנות שירות, רשאי בית הדין להחליט על הקטנת קיצבת הפרישה שלו, ובלבד שלא תקטן הקיצבה שתשולם לנידון מהמועד שבו הגיע לגיל 60 או לגיל הקובע, לפי הענין, מהסכום שהיה משתלם לו אילו היתה משכורתו הקובעת, לענין חישוב סכום הגימלה, בגובה השכר הממוצע, כמשמעותו לענין חישוב גימלאות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, אלא אם כן הורה בית הדין להמיר את הקיצבה בפיצויי פיטורים;

(5)על אף האמור בפסקה (4), רשאי בית הדין להחליט על שלילה מוחלטת של הזכות לקיצבת פרישה בנסיבות חמורות במיוחד ומנימוקים שיפורשו בהחלטתו.