סעיף 4 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970, שאירים.

(א)אלה הם שאיריו של נפטר, לענין חוק זה:

(1)מי שהיתה אשתו בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היתה פרודה של קבע שלו (להלן – אלמנה);

(2)מי שהיה בעלה בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה שעה ולמעט מי שבשעת מותו היה פרוד של קבע שלה (להלן – אלמן);

(2א)בן זוגו לשעבר;

(2ב)פרוד של קבע שלו שניתן לגביו פסק דין לאיזון;

(3)ילדו, ילדו החורג וילדו המאומץ שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן נכדו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו (להלן – יתום);

(4)הורהו שאינו עומד ברשות עצמו ושכל פרנסתו עליו, ודינו יהא כדין תלוי כאמור בפסקה (5);

(5)בן משפחה אחר, אשר תלותו בנפטר היתה סיבה להגדלת משכורתו או קצבתו האחרונה של הנפטר לפני מותו; ואם במות הנפטר לא היה להרכב המשפחה השפעה על שיעור משכורת המשתלמת לעובדים – בן משפחה אשר תלותו בנפטר הוכרה לפי כללים שנקבעו בתקנות (להלן – תלוי).

(ב)לאלמנה או לאלמן ייקרא להלן ”בן־זוג“.