סעיף 36 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, הוראות בדבר ניהול עסקים.

(א)הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –

(1)סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;

(2)דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;

(3)המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;

(4)חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;

(5)עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;

(6)השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;

(7)השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;

(8)הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.

פורסמו תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (השקעת הקרנות וההון של קרן פנסיה), תשכ״ג–1963.

פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012.

פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (חישוב עתודות ביטוח בביטוח כללי), התשע״ג–2013.

(ב)(בוטל).

(ג)הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).

(ד)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, ”תאגיד ריאלי משמעותי“ ו”גוף פיננסי“ – כהגדרתם בסעיף 32א.