סעיף 19א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005, תמריצים ועמלות בקשר עם שיווק פנסיוני.

(א)סוכן ביטוח פנסיוני או אדם אחר מטעמו או בעבורו לא יקבל טובת הנאה במישרין או בעקיפין בקשר עם שיווק פנסיוני או בקשר עם ביצוע עסקה בעבור לקוח, זולת אחד מאלה:

(1)שכר והחזר הוצאות המשולמים ישירות מאת הלקוח; הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר והחזר הוצאות לפי פסקה זו;

(2)עמלת הפצה הנגבית, לפי סעיף 32(ה)(1)(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, מגוף מוסדי שלו זיקה למוצר פנסיוני, שבוצעה לגביו עסקה בעבור הלקוח.

(ב)אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהאפשרות של מעביד להשיב לעובדו תשלומים ששילם בעד שיווק פנסיוני או ייעוץ פנסיוני, כולם או חלקם, ובלבד שההטבה ניתנה בכפוף להוראות סעיף 20(א2) לחוק הפיקוח על קופות גמל.

(ג)גוף מוסדי לא ייתן לסוכן ביטוח פנסיוני טובת הנאה בקשר עם שיווק פנסיוני או בקשר עם ביצוע עסקה, למעט תשלום עמלת הפצה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2).

(ד)בסעיף זה, ”סוכן ביטוח פנסיוני“ – לרבות השולט בו, מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק על ידי אחד מאלה.