סעיף 86 לתקנון הכנסת, הסתייגויות בוועדה.

(א)חבר הכנסת, שר, או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן, רשאים להציע תיקונים להצעת חוק שהוועדה דנה בה, כל עוד הוועדה לא אישרה את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, או עד מועד מוקדם יותר, לאחר סיום הדיון ולפני שהחלה ההצבעה בוועדה, שעליו הודיע מראש יושב ראש הוועדה.

(ב)החליטה הוועדה לדחות הצעה לתיקון הצעת החוק או היו הקולות בוועדה שקולים, רשאי מציע ההצעה לתיקון לבקש כי הצעתו תצורף כהסתייגות לנוסח הצעת החוק שיונח על שולחן הכנסת, ובלבד שטרם הסתיים הדיון שבו אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, והתקיים אחד מאלה:

(1)הוא הציג בדיון את הצעתו;

(2)חבר כנסת אחר הציג בשמו את הצעתו, ולעניין שר או סגן שר – נציג הממשלה הציג את הצעתו; ואולם ההסתייגות תצורף לנוסח הצעת החוק רק אם מבקש ההסתייגות העבירה לוועדה בחתימתו כל עוד הצעת החוק לא הונחה על שולחן הכנסת;

(3)הוא הגיש את הצעתו בכתב לפני הדיון וביקש כי הוועדה תדון בה גם שלא בנוכחותו, ויושב ראש הוועדה אישר זאת; אישור יושב ראש הוועדה יחול על כל מי שהגיש את אותה הסתייגות לפי פסקה זו.

(ג)הסתייגות תנוסח כתיקון להצעת החוק, ותירשם לסעיף מסוים או לגבי נושא מסוים המוסדר ביותר מסעיף אחד (בחלק זה – הסתייגות לנושא); הסתייגות לנושא תירשם לסעיף הראשון שבו מוסדר הנושא, ולצדה יצוינו שאר הסעיפים שתיקונם מתחייב אם תתקבל.

(ד) (1)הסתייגות לא תשלול את עצם הצעת החוק.

(2)הסתייגות לא תשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, לא תהיה גזענית במהותה והיא לא תכיל כינוי או ביטוי פוגע או גזעני, או פגיעה בכבוד הכנסת; התעורר ספק, תכריע בעניין נשיאות הכנסת.

(3)להצעת חוק המתקנת חוק קיים לא תצורף הסתייגות לשינוי שם הצעת החוק המתקנת.

(ה)הסתייגויות זהות של כמה מסתייגים יירשמו כהסתייגות אחת בשם כולם או בשם סיעתם, לפי העניין.

(ו)חבר הכנסת רשאי לבקש כי תינתן לו רשות דיבור במליאת הכנסת בעת הקריאה השנייה בהצעת החוק, ובלבד שלא הגיש הסתייגות; בקשה כאמור תוצג בדיון בוועדה או תוגש ליושב ראש הוועדה בחתימת חבר הכנסת המבקש, כל עוד לא הסתיים הדיון שבו אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.