חוק1970הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970, מקום קבורה והוראות לעניין הוצאות קבורה.
7ב. מקום קבורה והוראות לעניין הוצאות קבורה
תיקון: תשל״ג, תשנ״ז, תש״ס, תשע״ט
(א)נפגע שנפטר יובא לקבורה בבית עלמין אשר בחר בו קרובו, ולא יישא קרובו בתשלום כלשהו בשל הקבורה; בסעיף זה –
”בית עלמין“ – לרבות בית עלמין סגור או חלקת קבר חריגה שנקבעו מכוח תקנות לפי סעיף 266 לחוק הביטוח;
”חברה“ – כהגדרתה בתקנות לפי סעיף 266 לחוק הביטוח;
”קרוב“ – הקרוב ביותר לנפגע לפי הסדר הזה:
(1)בן זוגו;
(2)בניו ובנותיו;
(3)הוריו;
(4)אחיו ואחיותיו;
(5)אחיהם ואחיותיהם של הוריו.
(ב)נפגע שנפטר – ישולמו לבני המשפחה הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה, בשיעורים ולפי תנאים ששר העבודה והרווחה יקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; נוסף על האמור ובלי לגרוע מהוראות כל דין, ישולמו לחברה הוצאות בשל רכישת חלקת קבר לקבורת נפגע שנפטר בבית העלמין שבחר קרובו לפי סעיף קטן (א), בסכום הנהוג לגבי קבורה באותה חלקה ובאותו בית עלמין; הסכום שישולם לא יעלה על כפל התעריף הקבוע בתוספת הראשונה לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971.
פורסמו תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (הוצאות קבורה), תשל״ח–1978.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.