סעיף 12 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, תאריך אחרון לשימוש או תאריך אחרון מומלץ לשימוש במזון.

(א)לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.

(ב)לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.

(ג)לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף אם התקיימו ביצרן כל אלה:

(1)בידיו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב);

(2)הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת אישור ייצור נאות או במסגרת יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1);

(3)(נמחקה);

(4)הוא שומר כל מסמך הנדרש לפי פסקה (2), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.

(ד)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.

(ה)על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.