סעיף 25ו לחוק הבלו על דלק, תשי״ח–1958, איסור מינהלי.

(א)היה למנהל יסוד סביר להניח כי נמכר דלק חב סימון לשימוש שלא למטרות שנקבעו לגביו, רשאי הוא לאסור על מבירת דלק בכלל או על מכירת סוג מסוים של דלק באותו מקום, לתקופה שיורה.

(ב)איסור המכירה יבוצע לפי דרישת המנהל בכתב; הדרישה תוצא לאחר שהמנהל הודיע למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.

(ג)על איסור מכירה ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ד)על החלטת בית המשפט ניתן לערער ברשות בפני בית משפט מחוזי.

(ה)לא הוגשה בתוך שלושה חודשים מיום שנאסרה מכירת דלק מסוג מסוים, או בתוך שלושים ימים מיום שנאסרה מכירת דלק בכלל, לפי הענין, תובענה פלילית על עבירה שבגללה נאסרה המכירה, יבוטל האיסור.