סעיף 9 לחוק הבלו על דלק, תשי״ח–1958, פטור מיוחד והישבון.

(א)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –

(1)פטור, מלא או חלקי, מהבלו המוטל על דלק שנמכר למפורטים בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי״ז–1957, או על דלק המיועד או המשמש למטרה מסוימת שקבע;

(2)הישבון, מלא או חלקי, של הבלו ששולם על דלק המיועד או המשמש למטרה מסוימת שקבע, שיינתן למי ששילם את הבלו או למי שהשתמש בדלק למטרה האמורה, הכל כפי שקבע.

(ב)קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (א) פטור חלקי או הישבון חלקי, רשאי הוא לקבוע כי סכום הפטור או ההישבון לא יעלה על סכום מרבי שיקבע המנהל.

(ג)קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יינתן הישבון למי שהשתמש בדלק למטרה מסוימת, יינתן ההישבון למשתמש כאמור, ובלבד ששוכנע המנהל כי הדלק שרכש המשתמש הוא דלק ששולם עליו בלו בידי היצרן, והמשתמש הוכיח כי מתקיימים כל אלה:

(1)המשתמש עשה שימוש בדלק למטרה שקבע שר האוצר;

(2)הדלק נרכש במישרין ממי שנרשם כעוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף;

(3)נרכש הדלק בתחנת תדלוק – תחנת התדלוק מנויה ברשימת התחנות, ולענין זה יראו תחנת תדלוק פנימית, כתחנה המנויה ברשימת התחנות; בפסקה זו – ”רשימת התחנות“, ”תחנת תדלוק“ ו”תחנת תדלוק פנימית“ – כהגדרתן בחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס״ה–2005.

(ד)הישבון כאמור בסעיף קטן (ג) יינתן אם הוגשה על כך בקשה בתוך שנה מיום הוצאת חשבונית מס כמשמעותה בסעיף 47 לחוק מס ערך מוסף, לגבי רכישת הדלק על ידי המשתמש.

(ה)המנהל רשאי להתנות את מתן הפטור או ההישבון שנקבעו לפי סעיף קטן (א) בתנאים, ובכלל זה לדרוש מתן ערובה לקיום התנאים למתן הפטור או ההישבון שנקבעו לפי סעיף זה.