הנוסח המלא של אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש״ס–2000, ב-4 סעיפים.

על גביית ארנונה כללית המוטלת מכוח חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992, ועל תשלומי חובה המגיעים לרשות המקומית על פי דין (להלן – חובות לרשות המקומית) יחולו הוראות הפקודה, למעט סעיף 10, וסעיף 11א(1) ייקרא כאילו המילה ”ראשון“ נמחקה ממנו; החובות לרשות המקומית יהיו מס כמשמעותו בפקודה.

(א)על אף האמור בסעיף 1 ובכל דין אחר, לגבי חובות לרשות המקומית, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי סעיף 4 לפקודה ולא יינקטו פעולות לפי הפקודה כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר, ערעור, לפי הענין (להלן – הליכי ערעור), ואם הגיש אדם הליכי ערעור או תובענה אחרת – כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית, שאינה ניתנת לערעור עוד; הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכי גביה לפי הפקודה שהחלו בהם לפני תחילת תוקפה של אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס״ב–2002 (ביום 1.1.2002).

(ב)בסעיף זה, ”השגה“, ”ערר“ או ”ערעור“ – כמשמעותם בהוראות הדין על פיו נקבע החיוב.

לענין גביה מכוח האמור באכרזה בו יראו –

(1)את סעיף 4 לפקודה, כאילו אחרי ”הסכום שהוא חייב לפרעו“ נאמר ”בתוך עשרים וחמישה ימים מיום המצאת הדרישה“ ואחרי ”שלא פרעו“ נאמר ”בתוך עשרים וחמישה ימים כאמור“;

(2)את סעיף 5 לפקודה, כאילו אחרי ”מילא אחר הדרישה“ נאמר ”בתוך חמישה ימים מיום המצאתה“.

[תיקוני תוקף: תשס״א, תשס״א־2, תשס״א־3, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ז, תשס״ח, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ו]

אכרזה זו תחול לגבי חובות לרשות המקומית עד ליום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025).