סעיף 1 לחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993, הגדרות ופרשנות.

(א)בחוק זה –

”תג נכה“ – תג שנתנה ישות הרישוי לנכה, הנושא את שם הנכה, את מספר זהותו ואת מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים;

”נכה“ – עיוור, אדם אשר רופא שהוסמך לאשר נכות על פי דין אישר לגביו בכתב אחת מאלה או אדם שניתן לגביו אישור בכתב כאמור בסעיף 1א:

(1)שדרגת נכותו מגיעה ל־60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו;

(2)שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לצורך ניידותו;

(3)שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;

”רכב מזכה“ – רכב שלגביו הוכיח הנכה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הוא עומד לשימושו האישי דרך קבע.

(ב)למונחים אחרים בחוק זה תהיה המשמעות שיש להם לפי פקודת התעבורה.