סעיף 9 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998, זכויות בניה.

(א)בסעיף זה –

”בעל הזכויות בדירה“ – מי רכש את הדירה הציבורית בהתאם להוראות חוק זה, לרבות חליפיו;

”זכויות בניה“ – זכויות הבניה הנובעות מעת לעת מן הזכויות בדירה או מחלקם של בעלי הזכויות בדירה ובמקרקעין שעליהם בנויה הדירה, לרבות זכויות כאמור בגג, בקומות מפולשות ובחצר, ולמעט זכויות להקמה מחדש של הדירה או לתיקונה, בהתאם להוראות סעיף 60 לחוק המקרקעין;

”שימוש בזכויות בניה“ – לרבות הגשת תכניות ובקשות להיתרי בניה למוסדות תכנון בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה לשם יצירת זכויות בניה ולשם מימושן ולרבות העברת הזכות לשימוש בזכויות הבניה לאחר.

(ב)על אף האמור בכל דין או הסכם נמכרה דירה ציבורית בהתאם להוראות חוק זה יחולו הוראות אלה לענין זכויות הבניה בבנין שבו נמצאת הדירה או במקרקעין שעליהם נמצאת הדירה:

(1)מי שהיה בעל זכויות הבעלות או החכירה לדורות בדירה ערב מכירתה יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה אף לאחר מכירתה ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה;

(2)נעשתה בניה תוך שימוש בזכויות הבניה כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה כאמור גם הבעלים של הזכויות בבנוי ובעל הזכויות בדירה לא יהיה זכאי לפיצוי או לתשלומי איזון בשל מימוש זכויות הבניה;

(3)על פי בקשה שיגיש בעל הזכות לעשות שימוש בזכויות הבניה תירשם הערה על זכויותיו לפי סעיף קטן זה בכל רישום או ספר כאמור בסעיף 3(ו) ולא יהיה צורך בהסכמת בעל הזכויות בדירה;

(4)בעל הזכויות בדירה לא יהיה חייב בתשלום מסים אגרות או תשלומי חובה אחרים בשל בניה או רישום שנעשו לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובכפוף להוראות כל דין יהיה בעל הזכויות בדירה רשאי לעשות שימוש בזכויות בניה לצורך הגדלת הדירה הציבורית שרכש ובלבד שההגדלה תהיה בשיעור שלא יעלה על 30% משטח הדירה שרכש ולא יותר מ־40 מ״ר.