סעיף 6א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992, הלוואה נוספת – הוראת שעה.

בתקופה שמיום כ״ו בסיון התשנ״ז (1 ביולי 1997) ועד יום ט״ו בניסן התשנ״ט (1 באפריל 1999), יחולו הוראות אלה:

(1)בסעיף זה –

”חוק המכר (דירות)“ – חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974;

”מוכר“ – כמשמעותו בחוק המכר (דירות);

(2)מי שקיבל הלוואה לדיור לפי הכללים כהגדרתם בסעיף 1 או לפי הכללים שנהגו במשרד הבינוי והשיכון לפני תחילתו של חוק זה (להלן – הלוואה ראשונה), זכאי להלוואה נוספת לפי סעיף זה (להלן – הלוואה נוספת), ויראו אותו, לענין ההגדרה ”זכאי“, כמחוסר דיור, אף שהשתמש בכספי ההלוואה הראשונה לשם רכישת זכויות בדירה או לשם בנייתה, ובלבד שנתקיימו לגביו כל אלה:

(א)כספי ההלוואה הראשונה שולמו על ידו למוכר שהוכרז כפושט רגל, ואם המוכר תאגיד – שניתן לגביו צו כינוס נכסים קבוע או צו פירוק קבוע;

(ב)השקעתו לא הובטחה כנדרש לפי חוק המכר (דירות), ואם הובטחה – לא היה בכך כדי למנוע ממנו הפסד בסכום שקבע השר, ובלבד שהסכום כאמור מהווה 50% לפחות מן הסכום ששולם למוכר;

(ג)הוא הפסיד בפועל את הסכום ששולם למוכר האמור בפסקת משנה (ב);

(ד)במועד הגשת הבקשה להלוואה הנוספת מתקיימים בו כל התנאים המזכים אותו לקבלת הלוואת דיור לפי חוק זה והכללים לפיו;

(3) (א)הוראות פסקה (2) יחולו גם על מי שהיה חבר בעמותה שעיקר מטרותיה בניית דירות עבור חבריה (להלן – העמותה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)העמותה התקשרה עם קבלן שהתחייב לבנות דירה עבורו (להלן – קבלן) או שהמליצה בפניו על קבלן;

(2)הקבלן הוכרז כפושט רגל ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים קבוע או צו פירוק קבוע או שניתן צו כאמור לגבי העמותה;

(3)ההכרזה או הצווים לפי פסקת משנה (2) ניתנו לפני יום י׳ בתמוז התשנ״ז (15 ביולי 1997);

(ב)הוראות פסקת משנה (א) לא יחולו על מי שהיה חבר בועד העמותה או שמילא תפקיד ניהולי בעמותה במשך כל התקופה שקדמה להכרזת הקבלן כפושט רגל או למתן הצווים כאמור בפסקת משנה (א)(2), או בחלק מהתקופה האמורה;

(4)אין בהוראות סעיף זה כדי לשחרר את מי שקיבל הלוואה ראשונה מחובתו להחזירה;

(5)השר רשאי לקבוע כללים למתן הלוואה נוספת.